בן מרים ומשה, נולד ביום ד' באייר תרע"א (2.5.1911) בכפר ליד העיר סמבור, מזרח גליציה, פולין. בילדותו נתייתם מאביו. הוא למד את מלאכת הזגגות והיה משען עיקרי לאמו ולמשפחה כולה. אליהו הצטרף לתנועת "גורדוניה" והיה הרוח החיה במועדון שלה בסמבור. במשך השנים, כאשר הוקל מעליו עול פרנסת המשפחה המיותמת, התחיל בהכנות "לעשות לביתו" - לעלות ארצה ולבנות בה את עתידו. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה נעקר מעירו ובסוף שנת ת"ש הגיע לארץ באוניית-מעפילים. הוא השתתף ביצירת גרעין קיבוצי של חניכי תנועות "גורדוניה" ו"בוסליה" ממזרח גליציה, ובמשק הקטן שבמחנה הגרעין, במחנה יהודה שליד פתח תקווה, נשא בשמחה ובשקידה בעול עיבוד גן-ירק. אחר-כך עבד כשנה בקבוצת משמר השרון. כשנכזבה התקווה שהגרעין ייצא להתיישבות נטלו על עצמם הוא ורעייתו לעבוד קשה כשכירים כדי להגיע למשק עצמאי. אחרי שעבד שנים אחדות כפועל ומדריך חקלאי בחוות-הלימוד לנערות בפתח תקווה התיישב בכפר הסמוך "בהדרגה" והתמסר ליצירת משקו מבראשית. מתוך אהבה לביתו ולאדמתו ולמולדת נשא בנפש חפצה בעול חובותיו ב"הגנה" כחבר חי"ש ומפעם לפעם נקרא והלך לשירות פעיל.

אליהו שירת בחטיבת "אלכסנדרוני", נפגע בעת שירותו במגדל צדק ואחרי ימים אחדים מת, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח תקווה.